החלטה בתיק בר"ע 2028/06

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' רובין), לפיה נדחתה בקשת המבקשים לזימון מומחה לחקירה נגדית ופסילת חוות דעתו.

וזה היה סיפור המעשה: המבקשים והמשיבים הם בעלי זכויות בדירות שכנות בבית המצוי ברחוב הצפירה 14 בירושלים. המשיבים הגישו תביעה נגד המבקשים, בגדרה נטען כי המבקשים גזלו חלק מהרכוש המשותף, בכך שבנו תוספת בניה על גבי מרפסת שבעבר הייתה פתוחה. המבקשים טענו כי תוספת הבניה נבנתה עוד לפני שנת 1964. בדיון שהתקיים בבית המשפט קמא ביום 24.3.05 הסכימו הצדדים ביניהם כדלהלן:

מקובל עלינו שייקבע מומחה מכריע מטעם בית המשפט אשר יוכל לקבל חומר משני הצדדים לרבות את חוות דעת המומחים שהוגשו עד היום. המומחה יחווה דעתו בשאלה ממתי קיימת המרפסת המקורה נשוא דיוננו. אשר על כן הצדדים מוותרים על שמיעת עדויות בתיק זה.

להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה, בגדרה אף נקבע כי הצדדים יוכלו להגיש שאלות הבהרה למומחה וכי הם יסכמו טענותיהם בכתב לאור חוות דעת המומחה. בהתאם לכך הגישו המשיבים את סיכומיהם. המבקשים ביקשו תחילה ארכה להגשת סיכומיהם, ובהמשך הגישו בקשה לזימונו של המומחה לחקירה נגדית עוד בטרם הגשת סיכומיהם וכן "ביטולה של חוות דעת המומחה המוסכם". בית המשפט קמא דחה את הבקשה, ומכאן בקשת רשות הערעור.

המבקשים טענו כי אין להסיק מהסכמתם לוותר על חקירת כל העדים גם על הסכמתם לוותר על חקירת המומחה, וכי יש לאפשר להם למצות את זכותם הדיונית לעשות כן. המבקשים טענו גם כי המומחה לא התייחס למלוא החומר שהמבקשים הציגו בפניו וכן כי לא יזם בדיקות נוספות מעבר לצילומי האוויר שהצדדים העבירו לעיונו. מסיבות אלה, טוענים המבקשים, יש לפסול את חוות דעתו של המומחה.

לאחר עיון בבקשה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, וזאת גם בלא צורך בתשובה.

מושכלות ראשונים הם כי בהליכים אזרחיים רשאים הצדדים להתנות על סדרי הדין בתנאי שאין הדבר פוגע בתקינות ההליכים (ע"א 415/87 מדינת ישראל נ' פול חברות ביטוח ישראליות, פד"י מג(2) 580, 588; ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פד"י מב(1) 446). אף שבדרך כלל רשאים בעלי דין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת (ע"א 228/81 יובל חברה לביטוח בע"מ נ' פומס, פ"ד לה(4) 640), הם יכולים לוותר על זכות דיונית זו ולקבוע מתכונת דיונית משלהם. כך עשו הצדדים במקרה זה, כאשר הסכימו ביניהם כי הם "מוותרים על שמיעת עדויות בתיק זה". המבקשים טענו אמנם כי ויתור זה אינו טומן בחובו גם ויתור על חקירת המומחה. ואולם, עיון בהחלטת בית המשפט, מכוחה השתכלל ההסכם הדיוני, מלמד כי הצדדים הורשו להגיש שאלות הבהרה למומחה לאחר הגשת חוות דעתו, ונקבע כי הם יסכמו טענותיהם בכתב לאחר שהמומחה ישיב לשאלות אלה. עוד נקבע כי "פסק הדין יינתן על יסוד הסיכומים והחומר שבתיק". קריאת החלטה זו בסמיכות להסכמת הצדדים בדבר הוויתור על שמיעת העדויות בתיק מבהירה, כי הצדדים אכן וויתרו גם על חקירתו של המומחה. בנסיבות אלה, לא יכול צד להסכם הדיוני, אשר לימים אינו מרוצה ממסקנות חוות הדעת, להתעלם מההסכם ולפעול באורח חד צדדי לשינויו (בע"מ 658/04 צויגנבוים נ' נאור, תק-על 2005(2) 1911).

הוא הדין באשר לטענה בדבר פסילת חוות דעת המומחה. הכלל הוא שהערכאה הדיונית היא המומחית לניהול הדיונים בפניה. בית המשפט קמא קבע, כי משמצא המומחה שדי בתצלומים שהובאו בפניו כדי להגיע למסקנתו הסופית, לא היה על המומחה ליזום הזמנה של צילומי אויר נוספים. המומחה אף ציין בתשובותיו לשאלות ההבהרה, כי הוא לא התעלם מהתמונות שהוגשו לו על-ידי המבקשים, אלא שמכיוון שבתמונות אלה לא זוהה הנכס, הוא לא מצא לנכון לבסס עליהן את חוות דעתו. בנסיבות אלה, אין יסוד להתערבות ערכאת הערעור באופן ניהול הדיון על-ידי הערכאה הדיונית.

יחד עם זאת, גם כאשר מגיעים בעלי הדין לכלל הסדר דיוני נוקשה, על פיו לא ישמעו עדויות, יכול בית המשפט לשקול התרת שמיעה של עדויות אם קיים חשש של ממש לטעות או משגה שיכולים להתברר רק בחקירה (להבדיל משאלות הבהרה). ואולם, במקרה כזה שומה היה על המבקשים להגיש את הבקשה לאחר שלב התשובות לשאלות ההבהרה, ולא בעת שהיה עליהם להגיש את סיכומיהם. 

התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית, בלא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום ט' באדר, תשס"ו (9 במרץ 2006) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: